מבוא
בריטניה וצרפת הינן שתי מעצמות שמאז מלחמת מאה השנים (המאה ה-14עד המאה ה-15) נמצאו ביריבות כמעט מתמדת. בשנת 1901 צוטט לורד דאפרין ציר אנגליה בצרפת "חוששני עד מאוד, שאין אני יכול לתאר את רגשותיהם של הצרפתים, מכל המפלגות, כלפינו [הבריטים], אלא כשנאה מרה, בלי שום תערובת". (מורואה 1947, ע' 153)
כ-3 שנים מאוחר יותר, בשנת 1904 נחתמה "ההסכמה הלבבית" בין בריטניה בראשות אדוארד ה-7 לצרפת בראשות אמיל לובה אשר ביטאה את התקרבות שתי המעצמות אחרי מאות שנים של איבה. ה"הסכמה הלבבית" הייתה בפרוש רק הסכם קולוניאלי ולא נחשב לברית בשום צורה שהיא. בכל זאת, במבחן הזמן ניתן לראות שתרומתו של הסכם זה היה גם בשיתוף פעולה של המעצמות כנגד יריבתן המשותפת גרמניה במלחמת העולם הראשונה. בשנת 2004 חגגו הבריטים והצרפתים 100 שנים לחתימת ההסכם.
מה הייתה הסיבה לשינוי עמדתן של שתי מעצמות אלו בזמן כה קצר לאח יריבות ממושכת כל כך? האם ההסכם נועד באמת רק למען שקט קולוניאלי?
שאלת המחקר:
כיצד רמות הניתוח מדינה ומערכת משפיעות על הגדרת האינטרסים של צרפת ובריטניה בהסכמה הלבבית בשנת 1904?
השערת המחקר:
רמת הניתוח מדינה השפיעה בצורה משמעותית יותר מרמת הניתוח מערכת על הגדרת האינטרסים של צרפת ובריטניה בהסכמה הלבבית בשנת 1904.
בעבודה זו ייחקרו האינטרסים של כל אחת מהמעצמות שהובילו לחתימה על ההסכמה הלבבית בשנת 1904. עבודה זו תתייחס לרמות הניתוח רמה ומערכת בכדי לחקור את האינטרסים ולהבינם.
פרק תיאורטי
רמות ניתוח ביחב"ל
כאשר אנו ניגשים לניתוח מקרה ביחב"ל אנו צריכים לבחור את רמת הניתוח בה אנו רוצים לעסוק.
ישנן 6 רמות ניתוח בחקר היחב"ל:
רמת פרט – רמת המיקרו. האדם הפרטי אשר מחליט את ההחלטות, אופיו, השכלתו, אישיותו.
רמת מקבלי ההחלטות – התפקיד המאויש ע"י מקבל ההחלטות. אינטרס המוסד ואנשי המוסד בתוכו.
סוג המשטר – גבולות המדינה כלפי חוץ. כלכלית, צבאית, משטר, חינוך, רפואה ועוד.
סוג החברה – רמת הלאומיות בחברה, רמת הלגיטימיות שהחברה נותנת לממשל, חברה משוסעת/ חברה מאוחדת.
רמת מערכת תת-אזורית – אינטראקציה ויחסי הגומלין בין מדינות שכנות באותו אזור.
רמת מערכת בין לאומית- אינטראקציה ויחסי גומלין בין שתי מדינות או...